הדור החדש של ההפסקות

שמי אפי מאיר. כאבא ל-4 ילדים שמתי לב שכשאני שואל אותם "איך היה בבית הספר?"
התשובות מתייחסות בעיקר להפסקות: "השתעממתי", "לא שיתפו אותי", או לחילופין,
להם לחזור כפופים או בעיניים בורקות.

גולף בכיתה

ביקשתי מהמורה להיכנס לכיתה לשעה וללמד את הילדים מגוון משחקים יצירתיים ופשוטים.
הילדים היו מאושרים לגלות ששקית אוכל מנופחת היא אביזר כייפי ב'כדור שקית', ושהעפרון
שמתגלגל לקצה השולחן הוא 'גולף עפרון'. המשכתי לבוא לכיתות של ילדי עם משחקים
שהמצאתי, שגרמו לילדים אושר ולהוריהם להודות לי.

אבל אז הפסקתי, כי ראיתי שזה חסר ערך כל עוד אין מערכת להטמעת המשחקים בתרבות הפנאי שלהם.

קפץ מהמגירה

בשנת 2016 זכתה 'האקדמיה' במקום הראשון בתחרות מיזמים חברתיים,
כשהיא עדיין רעיון מגירה בלבד, וחשתי שזו עבורי קריאה לפעולה.
ראיתי שהורים רבים שוברים את הראש עם בעיית השקיעה של ילדיהם במסכים, ואין בשטח מי שיספק פתרון משמעותי.
החלטתי לעזוב את עיסוקי ולרתום את ניסיוני המקצועי מעולם הסטארטאפים
לבנית מיזם חדשני שייתן מענה יצירתי להעצמה חברתית של הילדים בהפסקות,
ולהתמכרות למסכים.

Play list

עם הזמן גיבשתי רשימת משחקים שאלפי ילדים אהבו במיוחד, אותם חווים כיום
במקביל, שוכלל תהליך ההטמעה, שעובד יותר ויותר ביעילות.
זבוב על הקיר
אני מזמין כל אחד להיות זבוב על הקיר כשאנחנו פותחים פעילות בבתי הספר

בשאלה לילדים מי חווה בהפסקות שעמום ובדידות. כמעט כולם מרימים את היד.

מוזמנים גם להיות זבוב בסביבה כשבסוף כל הפנינג משחקים כולם מרימים את היד לשאלה 'מי מתכוון לשחק במשחק שלמד פה בהפסקה הבאה וגם היום בבית?

אלטרנטיבה למסכים

החזון שלי – שלהתרגשותי הוא הולך ומתממש – הוא שעבור אף ילד ההפסקה לא תהיה חוויה של שעמום ובדידות. שילדים ישחקו בבית במשחקים חברתיים עם אח, חבר או הורה, כהמשך למשחקי 'האקדמיה' בהפסקות, ויפתחו את היכולות החברתיות שלהם באופן בריא. אני מאמין שביחד נגיע ליעד שגם הילדים המאותגרים חברתית ישמחו לצאת בבוקר לבית הספר לעוד יום של חוויות חברתיות מעצימות.